תקעתי קיסם בעץ מזדקן,
כמו לבדוק מידת עשִייה.
ניסיתי לגַרדו,
לִגְבּוֹת עדות על שנותַיי,
שיבואו.
כל אֱנוֹשׁ הולך אל טבע פראי
עת נושבת עליו הרוח.
חלפתי בלהיטות על העלבונות שנספגו בשָׂרַף,
המשכתי לגרד אל עבר שֹרעפיו ומאוויו,
שמומשו או התמוססו.
וגופי לא גזע.
אצבעותי לא נסיובי בדיקות,
המשוכפלים לאלפים בקופסאות פלסטיק.
וחיי הם לא עץ העומד ברוח.
רק עוברים במשבי-ריחוף
של דפֵי אותיותַי המצהיבים.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה