נסיון רגשי

מוּזָר לִרְאוֹת אוֹתְךָ שׁוֹנֶה
כִּמְעַט זְקוּקָה, לֹא רְגִילָה
מוֹרִידָה חֻלְצָה קְטַנָּה וְאוֹהֶבֶת אֶת גּוּפָה.
לֹא טוֹב לִהְיוֹת לָהּ לְבַדָּהּ

נִמָּצֵא בְּחֶדֶר. אוֹר עָמוּם.
מַתְחִיל לִקְפֹּץ מִזְגֵּי בָּרוּר,
תְּחוּשָׁה כמעט לֹא רְגִילָה
כֵּן, אוֹהֵב אֲנִי אוֹתָהּ.

נִרְאֵיתָ שׁוֹנֶה הִיא בְּאָבִיב,
חַיַּת עוֹנוֹת, מַרְאָה מַרְהִיב
גּוּפָהּ נִרְאָה כְּמוֹ כֵן שׁוֹנֶה,
 כְּשֶׁאַהֲבָה אוֹתוֹ הַרְבֵּה
וְלִי נִדְמֶה כָּךְ בַּמִּקְרֶה
 שֶׁהִיא עַצְמָהּ, רוֹצֶה אוֹתִי-שֶׁלִּי לְאַהֲבָה.

וְאוּלַי גּוּפִי אוֹתָהּ יִדְחֶה, אַךְ שגעוני, הוּא יִפְצֶה
בְּזֶרֶם דָּם יִפְגֹּשׁ אוֹתָהּ
אֶת שיגעונה.