יום שבת, 19 בנובמבר 2011

מסמך וורד שאינו מוכן להיסגר


יש רגעים שכואב לי
אבל אז קשה לדבר על כך.
השיתוק מכסה שוב אותנו-
פעם כל אחד חש מסכן כמו עולם ערום.

ואז החשבון מגיע,
תור מי עכשיו להתכרבל בעצמו?
זה חשבון של צדק וכאב,
מטוטלת המכריעה מי כעת יותר דואב.

ולא אכחד, אני אוהב
לנצח בכאבי,
כשידי על העליונה,
כשאת מצטערת.
ואז מותר לי לעשות איזו שטות על החשבון.

הכול ייספג במטלית החיים של
הזוגיות, המורכבת מנוזלים הנשפכים ומתמלאים
במערכת מקרית,
נוזלים שלעולם לא יעמדו, ד'חיל ראבק.
לעולם לא יקפאו, או יתנו לנשום.

*
בסוף הלילה עולה אור בחוץ,
עולה אור גם מאחורי הווילונות.
בסוף הלילה.

אבל בינתיים לא קל.
*


כל אחד מוכן להתחלף איתי,
אם אספר לכם שיש לי משפחה ועבודה והורים וחיוכים וילד קטן.
אבל לא בכל רגע, רבותי,
אני לא משחרר ככה סתם.
*



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה