אוֹרִיָּה

מִי מִסְתַּכֵּל עַל הִרְקִיעַ

בְּעֶרְגַּת תִּינוֹקוֹת אֵינְסוֹפִית, וּמִי אוֹמֵר:

"עוֹד אֶחָד לְאֹסֶף",

וּמְנַהֵל אֵיזוֹ סְפִירָה קוסמית.



וְאַף פָּקִיד מִשְׂרַד הַפָּנִים לֹא יַגִּיד לִי,

אַף רָשַׁם אֻכְלוּסִין לֹא יֵדַע,

כַּמָּה אָהַבְתִּי אוֹתְךָ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה,

אָהַבְתִּי עַד שֶׁכְּאֵב לִי

נוֹרָא.



שָׁלַחְתִּי אֶת מִסְרִי לְחָלָל,

עַכְשָׁו הוּא צָרִיךְ לְהִתְקַבֵּל.

אִשְׁתִּי כּוֹרַעַת,

שֶׁיִּהְיֶה בְּמַזָּל, עוֹלָם,

כָּעֵת תִּהְיֶה בְּפַשְׁטוּת טוֹב יוֹתֵר.

שֶׁיִּהְיֶה בְּמַזָּל אוֹרִיָּה!